אף פעם לא חשבתי על הרפואה כמגדרית, אבל לא פעם תהיתי לגבי התהליך שעברתי בדרכי להיות אמא. הלחץ הנפשי, החרדות, הבלבול, השפעות התרופות בתהליך הפוריות עצמו, ועוד כל מיני מחשבות. אני זוכרת שלפני כל בדיקה הייתי לחוצה, כי אולי ימצאו משהו ואולי זה יעכב לי את התהליך ואולי זה יעצור אותו ואולי ואולי ואולי... ולבסוף הייתי שואלת את עצמי האם הלחץ שאני שרויה בו יכול גם להשפיע על תוצאות חלק מהבדיקות. לא פעם תהיתי ביני לבין עצמי על העובדה שהרוב הכמעט מוחלט של הרופאים שפגשתי היו גברים. חלקם היו מאוד סבלניים, חלקם פחות. סמכתי עליהם שהם יודעים מה הם עושים והם מקצועיים והרופא שליווה אותי היה מאוד קשוב לי ויכולתי לנהל איתו שיחות פתוחות ולשאול כל שאלה, אך עדיין תהיתי ביני לבין עצמי לאורך כל הדרך לגבי השוני המגדרי בינינו, המטפל והמטופלת והאם יש לזה השפעה כלשהי עלי ועל הטיפול .לא היו לי תשובות אז וגם אין לי תשובות עכשיו, אבל לאור הכתבה הזו שוב אני תוהה בנושא
אם יש לכן שאלות, אתן מתלבטות אם נכון לכן להיות או לא להיות אמהות, אם התחלתן את התהליך ואתן זקוקות לליווי, הכוונה וסיוע, דברו איתי אני כאן בשבילכן, להקל עליכן בדרך שלכן. הרבה יותר קל, בהיר ואפילו כיף ביחד
Comentários